אם אסכם זאת על פי מאפייניהם:

1. עיגולים - 13 דימויים. ( ספירה, רשת, תא, נוירון, עולם, נקודה )
2. שלושה אלמנטים - 9 דימויים. למה דווקא שלוש ? ( רק אל תגידו ____3.0 )
3. קישורים פנימיים: השקה/חיבור - 6 , קו מקשר - 8. ( לינקים, קשרים )

ובקיצור הלוגו של RDF. כנראה שכאן זה הכל מתחיל..

כמעט מבלי ששמנו לב נכנס האייקון של RSS אל תוך אתרינו כאשר הוא מציין שעידכונו של דף זה ניתן לצפייה גם לא מתוך האתר. הנקודה השמאלית תחתונה מציינת את מאגר המידע ( הדף ) והקשתות את שידור עידכוניו. כבר היום במספר אתרים גדולים ( דיסני, W3C ) ניתן לראות לידו גם את האייקון של RDF.
אז מה מציינים שלושה עיגולים מחוברים ?

האם זהו סוג של שידור, עדכון או מידע חדש ?

אנסה לתרגם בקצרה, חלק מהלינק העליון : הרשת הסמנטית תאפשר למחשבים לחפש לנו אחר מידע ברשת, לחתוך אותו עם משתנים שונים ואז לנקוט בפעולה מסוימת בעקבות התוצאות. הרשת כיום הינה פלטפורמה מבוזרת להפצת ייצוגים של תוכן ואליו הרשת הסמנטית תהיה פלטפורמה מבוזרת להפצת ידע. כאשר RDF הוא הסטנדרט החדש לקידוד המידע ( שיטה לתיאור מקורות ).

נניח לדוגמא שאתר אחד מפרסם מאגר מידע אודות קו מוצרים מסוים ( שם ותיאור ) . אתר שני מפרסם מאגר מידע של ביקורות ודירוג, ואתר שלישי מפרסם חנות ולה מאגר מידע אודות מוצריה במלאי. בכדי שהמחשב שלי יעזור לי להחליט על המוצר הטוב ביותר ואיפה ניתן לרכושו ומתי, אתרים אלו חייבים לדעת לדבר ביניהם כלומר שתהיה להם שפה משותפת.

המידע בקבצים חייב לדעת לדבר עם קבצים אחרים וחייב להיות גמיש יותר מהצורה של ספריות, אבות ובנים אותה אנו מכירים. לדוגמה :

מכאן נובעים רוב הדימויים של האייקון, הקשרים הפנימיים, מספר מקורות מידע הגדול משתיים וכל פיסת המידע שבעצם מייצגת עולם ( כדור-רשת ) של קישורים נוספים.

לפי דעתי חסר עיגול נוסף למערכת דימויים זו והוא המטאמידע שנאסף בעקבות החיפוש. אבל על כך בפוסט הבא.

מאיפה להתחיל ? באיזה מושגים להשתמש ? והאם בכלל צריך להסביר מה זה בכדי לגרום למשתמשים לעבוד עם זה ? אז בשביל זה יש לוגו, דימויים ויזואלים ואייקונים. אבל מה אם הם גם מורכבים ? איך ניתן להעביר רעיון מורכב בסמל פשוט ? האם אפשר ליצור סמל מורכב ? ואם ארכיב אחד אחד האומנם יכול להיות לו הסבר פשוט ?

יובל סער כתב על זה לפני כחודש.

בינתיים אני אוסף דימויים ללוח ההשראה ללוגו שאמור לסמל סמנטיות.

מסתבר שיש ענף שלם למורכבות ויזואלית. ואפילו אמנות כזאת. תמונות שמתארות רשתות, תאים, קוד גנטי, זיכרון, גרפים של מידע ואף מערכות יחסים. המינוחים האלה מורכבים והייצוג הגרפי שלהם עוד יותר. מה גם שאין בזיכרון הקולקטיבי אילו אסוציאציות נפוצות שניתן לקשר אליהם דימוי מתאים.

איך נראית הרשת כיום ?

או ככה

כרגע אני עדיין לא יודע, אבל יש תקווה.

עוד אתרים הקשורים לתחום:

1. אסתטיקת מידע.
2. מפות של המוח.
3. חקירת מידע.

וקצת אתרים על משמעוית:

1. מטאהסברים.
2. עובדות נושכות - תוצאות עם משמעות.

קצת מורכב, אני יודע.

גבירותיי ורבותיי המירוץ לרשת השלישית מתחיל. חם, חם ברשת בימים אלו. מספרים מקפצים זה2.0 זה3.0 זהX64 וזה מעבד מרובע. פתאום כדי להגיד משהו חדש חייבים להוסיף מספר. והנושא החם הבא הוא Web3.0 ( אני לא מאמין שכתבתי את זה ) אבל זה נכון, פתאום זה באויר.

השאלה איפה ?

אם תחפשו בYNET או בהארץ עכשיו אנחנו בWeb2.0 ( זה בסדר לכתוב, עדיין ). כל דבר2.0 ובקולקטיב האחרון כבר החלו לצחוק על זה. אבל זה רק הגיוני. אם נחשוב כמה זמן לוקח למושג לשקוע, להבין אותו לגמרי ואחר כך להתחיל להשתמש בו. אז עכשיו אנחנו רק בתחילתו של העידן.

אבל, אם תסתכלו בארכיון של בלוג צנוע זה ממש, סימן שזה היה פה מזמן.

אני לעומת זאת, פותח בהארה דיגטלית חדשה. בבקשה, אל תגידו____3.0 אלא הרשת הסמנטית. ומהיום והלאה, רק את זה. למה ?

כי אם לא היה ____2.0 אז גם לא יכול להיות ____3.0 .

היכון:

1. נובה ספיבק ( עכשיו מתחרה שלי, פרטים בהמשך ) מנפץ את המיתוס.
2. Augmentation - כן, מילה חדשה.
3. MetaWeb - לא יודע מה זה, אבל..

רוץ:

סמנטיקה = משמעות.
גלישה אסוציאטיבית, סיבתיות, חיפוש חכם, סינגולריות (סוף סוף, כתבתי את זה ).
ככל הנראה, עבודת הגמר שלי בשנקר תהיה בתחום זה, והגיע הזמן לחמם מנועים כבר עכשיו. אותה הרשת רק בשינוי אדרת. במקום רשת אחת עם המון מידע, המון רשתות עם מידע ייחודי ( דו משמעי ) ואישי. ארגון מידע, אגירתו , עיבודו ותוצרתו הם לב התהליך. אם ב___2.0 למדתי ידע משיתופיות של אנשים כמוני/מכריי או חבריי ברשת החברתית, עכשיו הגיע זמנו של המידע הבלתי תלוי ( או יותר נכון תלוי בהגדרתי האישית בלבד ), סתום ?.

OK מהתחלה, אם עד עכשיו התוכן היה משמעותי, איזה מוסיקה אני אוהב, ספרים שאני קורא, סרטים שראיתי או אירועים שאני מתכנן ללכת אליהם. מעכשיו ה”על-תוכן“ הוא העיקר, איך אני שומע מוזיקה ? איך אני מארגן את היום שלי, איך אני קושר אירוע למושג ? ולמה חשוב לי להבין במה שונה ההגדרה שלי למילה ”פיצה“ מההגדרה של מישהו אחר או משאר הגולשים ?. המידע הבא שיעניין אותי הוא בקשרים הסמויים (לי ולמכריי אך לא לרשת) ביני לבין אנשים שהם בכלל לא ברשת החברתית שלי אך הם עדיין ברשת.

מבחינתי, המחקר הבא דורש ריכוז, כלים נכונים, ובהירות המטרה.
יאללה לדרך.

powered by performancing firefox

חשבתי לשתף את קהילת המעצבים בארץ לטובת הפרויקט. ת’כלס כל אחת מהעמותות תקבל מערכת מוכרת כמו וורדפרס או ויקי. כך שבעזרת המעצבים ברשת יהיה ניתן ליצור עיצוב מתאים וייחודי לכל עמותה. עוד לא חשבתי כל כך על הכסף רק על הקשרים שיכולים להיווצר בין אנשים שיודעים לעצב לבין אנשים שרוצים לתרום לקהילה, יכול להצליח על פי דעתי.

היום ניתקלתי באתרים שמחדשים במקצת אודות הגישה לגבי Web2.0.

• אחד מרענן - האתר של אורלי יקול בבלוגספוט, מרשים בעומק הכתיבה ובעדכניות , דרך צלחה..

• אחד מצחיק

צבעוניות2.0

אולטרא פופ ומינימליסטי גם יחד. מחד, ניתן למצוא בתחום זה את הצבעים החזקים והעזים של המסך (אדום עמוק, סגול כהה, ירוק בהיר החום האנושי של לינוקס). צבעים רוויים, צעירים, שמחים ומרגשים המנצלים במרביות את איכויות הספקטרום של המסכים (RGB). ומאידך, צבעוניות פסטלית עדינה, חצי שקופה (ורוד, תכלת, כתומים וירוקים בהירים) למראה קליל, גמיש, רענן ופשוט. הצבעים הנם תוצאה ישירה של אלמנט מובהק וראשי, המעבר (Gradient).

המעברים הם הכלי הראשי בניסיון ליצור עומק מדומה למראה השטוח של האתרים. קשת המעברים ממחישה עיקרון מובהק בתפיסת ה Web2.0 והוא הדינמיות והפעילות האקטיבית של הדפים הנוצרים כל פעם מחדש ב”Live Web”. קלות היצירה של המעבר על יד CSS התוותה מגוון רחב לשימושים בו. מעברים ללבן מייצרים תחושה של הארה מדומה, השתקפות והברקה המבטאים את הייחודיות של צפייה בתוכן המתקיים במסכי הקצה של הרשת בלבד.

הרקע הבהיר אשר ברוב המקרים נוטה להיות לבן או פסטל עדין מנוצל בכמה מישורים. הכרזה על מינימליסטיות ,פשטות אווריריות המייצגת את קלות השימוש בשירותים החדשים. הלבן מספק מרחב ונינוחות לעין הסורקות ומשמש קרקע נוחה להבלטה של אלמנטים צבעוניים. הרקעים הנפוצים הנם לבן, לבן עם מעבר לאפור (הבלטה חזקה), לבן עם מעבר לצבע או צבע בהיר אחר. לאחרונה, עם שחרור גרסאות ביטא למערכת ההפעלה חלונות ויסטה ונגן המדיה (מהדורה 11) של מיקרוסופט החלו להופיע רקעים שחורים עם מעברים ללבן העונים על הצרכים שנמנו קודם (אפקט תאורה, הבלטה/הקפצה של צבע עז) ומספקים מראה חדיש ברשת.

הדגשה, כתוצאה מהשימוש במידע הנאסף מהגולשים (פופולריות, דירוג) על תוכן מסוים נוצר אלמנט של צביעת הרקע של שורה לטקסט מסוים. צבעים בהירים כוורוד , צהוב על גוניהם מייצגים ברוויים את פופולריות או חשיבות המילים המודגשות.

טיפוגרפיה2.0

תצורת התוכן הנפוצה ביותר ברשת היא כתב. אתרי Web2.0 טקסטואליים בעיקר, הרחיבו את השימוש במשפחת הסאן סריפיים כאות כותרת ואות טקסט רץ לא במקרה. הגופנים Helvetica ו Ariel מייצגים אסכולה מודרנית בטיפוגרפיה האנגלית שהתפתחה במחצית השנייה של המאה ה20. תפוצתן העולמית זינקה אודות לחברות התוכנה הגדולות אשר הכלילו אותן במערכות ההפעלה⁶ שיצרו. המראה הפרוגרסיבי, הגאומטרי והאורבני אומץ לאווירת החידוש הטכנולוגי המאפיינת את האתרים.היכולת לעצב את הריווח בין האותיות, המילים והשורות בעזרת גיליונות הסגנון המדורגים (CSS) הקנתה למעצבים שליטה רבה בהתמודדות עם טקסט דינמי הנוצר על גבי הרשת.

• Helvetica in MacOs, Ariel in Windows, Nimbus Sans (Based on Helvetica) in GNU/ Linux

הלוגואים הטיפוגרפים של אתרי Web2.0 לוקחים את השימוש של אות הכותרת במשפחת הסאן סריפיים צעד אחד קדימה. חלקם נוטים לעצב עם הגרסאות העגולות של הגופנים במשקל רגיל וכבד. אותיות אלו מאופיינות בפינות העגולות בהן מסתיימות האותיות. הלוגואים משתלבים היטב עם הפינות העגולות של התיבות באתרים ומעניקות מראה ידידותי, צעיר ורך. חלקם מתנסים בגירסאות מתקדמות המעידות על עתידנות, פריצת דרך, תעוזה וחלקם מתמידים עם האותיות הקלאסיות הבטוחות. משפחה נוספת של גופנים אשר בשימוש באתרים הללו הם אותיות הפיקסל bitmap font. האותיות מעצימות את החוויה הדיגיטלית אשר מתקיימת במרחב הווירטואלי של המסך.

You know you’ve achieved perfection in design, not when you have nothing more to add, but “

when you have nothing more to take away “ . - Antoine de Saint-Exupery

הטיפוגרפיה הגדולה היא מאפיין מובהק נוסף. הגודל מעיד על הפשטות והבהירות של המסר. ככל שהכתב גדל כותבים פחות, ובהתאם לכך בוררים מילים. פחות מילים שווה התחלה יותר טובה, פחות רעש תקשורתי, נקודת פתיחה ידידותית, ישירות ושימושיות. ניתן למצוא זאת בכותרות אשר מגיעות עד 24pt ואף יותר ובטקסט הרץ אשר רווח בגודל 14pt לאחרונה.

]]> http://www.digitalexploring.com/blog/archives/40/feed/ http://www.digitalexploring.com/blog/archives/39 http://www.digitalexploring.com/blog/archives/39#comments Wed, 09 Aug 2006 11:39:32 +0000 ערן חקירה דיגטלית המלצות ווב 2.0 עיצוב http://www.digitalexploring.com/blog/archives/39 בכדי לבסס את המעמד של ישראל בתחום העיצוב באינטרנט, פתחתי היום קבוצה בפליקר שמטרתה לאסוף את הלוגואים של אתרי ה Web2.0 הישראלים. כולם מוזמנים להעלות תמונות ולכתוב אודות התנועה הישראלית בזרם ה”מוצלח“ של Web2.0.

רשימה חדשה של אלפי אתרי Web2.0 מקוטלגים על פי נושאים - Everything Web2.0

]]> http://www.digitalexploring.com/blog/archives/39/feed/ http://www.digitalexploring.com/blog/archives/28 http://www.digitalexploring.com/blog/archives/28#comments Sun, 30 Jul 2006 18:56:42 +0000 ערן חקירה דיגטלית המלצות עיצוב שנקר תערוכה http://www.digitalexploring.com/blog/archives/28 הקיץ הגיע ועימו עונת תערוכות הבוגרים. בישראל פועלות כעשרים אוניברסיטאות ומכללות בעלות מחלקות עיצוב ואמנויות. המחלקות עורכות לבוגריהן תערוכה לסיכום הישגי הבוגרים וחשיפת פרוייקטי הגמר האישיים. בתערוכה מסייע המוסד להתאים שטח תצוגה ואמצעים שייתרמו לחווית המבקרים מן היצירה.

האם תערוכות הבוגרים האחרונות של המוסדות המובילים בישראל מצליחות להציג את בוגריהן כראוי ? והאם, בנוסף לכך מצליחות התערוכות לשדר מסר נוסף אודות המוסד המארח ?

אנסה לסקור מאפיינים משותפים למספר תערוכות בוגרים ( ארטיק 8, שנקר,בצלאל ) בהן ביקרתי לאחרונה :

• התערוכות

תערוכה הינה הצגה של חפצים. בניגוד ליריד שמטרתו המרכזית הינה מסחר, התערוכה מיועדת גם למטרות חינוכיות, תעמולתיות או לצורכי הקניית ידע.

הראשונה, ארטיק 8 תערוכת זוכי מפעל המלגות ע”ש שרת, קרן התרבות אמריקה- ישראל לשנת תשס”ו, בתחומים: אמנות, צילום, תקשורת חזותית, עיצוב במה, עיצוב תעשייתי, עיצוב קרמי וזכוכית, צורפות ואביזרי לבוש, עיצוב אופנה, עיצוב טקסטיל, מולטימדיה ואדריכלות. התערוכה התקיימה בגלריה האוניברסיטאית ע”ש גניה שרייבר אשר באוניברסיטת תל אביב. בתערוכה הציגו כחמישים בוגרים וסטודנטים מבתי הספר השונים בארץ לעיצוב ואמנות.

השניה, תערוכת בוגרי הפקולטה לעיצוב 2006 בשנקר בי”ס גבוה להנדסה ולעיצוב. בתערוכה הוצגו פרויקטי גמר בתחומים שונים כמו איור, תקשורת חזותית, עיצוב טקסטיל, מדיה אינטראקטיבית, עיצוב חלל, עיצוב תכשיטים, עיצוב אופנה ועיצוב תעשייתי. בתערוכה הציגו כארבע מאות בוגרים במתחם שנקר, רמת גן.

השלישית, תערוכת בוגרים – בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים. בתערוכה עבודות ופרויקטים של כארבע מאות סטודנטים, בוגרי שנת הלימודים תשס”ו מ 10 המחלקות בבצלאל: אמנות, עיצוב תעשייתי, צורפות ואופנה, עיצוב קרמי וזכוכית, צילום ווידאו, תקשורת חזותית, אנימציה וארכיטקטורה, ומשתי התכניות לתואר שני: באמנות ובעיצוב תעשייתי.

”במלאת 100 שנה לבצלאל, החליט המוסד לקיים את התערוכה בטרמינל אחד, בנמל התעופה בן גוריון, על מנת לאפשר לקהל רב ככל שניתן להיחשף השנה לחוויה שבמפגש עם עבודות הסטודנטים בתחום האמנות והעיצוב ולאפשר גישה נוחה לבאים מכל חלקי הארץ ונגישות יתר לציבור הרחב “ .

• הרעיון המוביל

רעיון מוביל בתערוכות בוגרים הינו שאיפה נעלה. מלבד הצורך המיידי בהצגה נאותה של הבוגרים. הניסיון לשדר אמירה אמנותית או חברתית דרך אצירת התערוכה מפתה ביוקרתו.התערוכה בגלריה שרייבר כיוונה ליצירת קולא’ז של מיטב היצירה העיצובית אקדמית בישראל. שאיפה אשר התממשה בגיוון של נושאי היצירות והיוצרים, העמדתן בחלל והמערך הפירסומי אותו יצרה (יפורט בהמשך).

”טרמינל אחד הוא מקום אקס-טריטוריאלי, נייטרלי, מנותק מהזמן ונגיש לכלל האוכלוסייה”, אומר ראש היחידה לווידיאו בבצלאל דודו מזח, האוצר והמפיק הראשי של תערוכת סוף השנה של האקדמיה הירושלמית “ . מתוך ההזמנה הרשמית

האקדמיה הירושלמית תיכננה שנה וחצי מראש את האירוע וכיוונה גבוה לדעת סמדר שפי ממוסף גלריה בהארץ: “ זיכרון קולקטיווי, צליינות אמנות, המקום של המקומי בהקשר בינלאומי, ההבדל בין תצוגה לתערוכה - שאלות אלה ועוד רבות אחרות עולות מהאירוע”. בהמשך היא מסכמת ”חלק זה אמנם נקרא תערוכה אך הוא בעיקר תצוגה, עבודה ליד עבודה; יש בהן טובות יותר וטובות פחות, אך אין להן נושא משותף כלשהו. באופן מאכזב, הסטודנטים כמעט לא התייחסו למיקום בעבודותיהם”.

המחלקה לקשרי חוץ ולהסברה בשנקר האמונה על התערוכה ”הלכה על בטוח”. אקלקטיות עיצובית, מקצועיות ומקצוענות. נושא התערוכה הוא התצוגה המגוונת.

יובל סער בכתבתו בצלאל 100 טרמינל 1 מוסיף:

”מילה על התערוכה של שנקר שננעלת מחר. הייתי, נהניתי, התרשמתי, השכלתי, יפה, מקצועי, מושקע ומקסים, אבל לא כל כך נעים להגיד, קצת חוזר על עצמו“ .

• המערך הפירסומי

שם התערוכה הינו הרמז הראשון לכוונת האוצר. ארטיק עומד על ישראליות והקלקר (מיכל מים קרים) הישראלי נבחר לייצג את הדימוי והאמירה היחידה במערך הצנוע (הזמנה, פוסטר וקטלוג מקיף בעלות של 40 שקלים). פשוט, קולע, שימושי ולכן מעוצב. המוסדות האקדמיים זנחו את עניין השם אך שנקר שידרגה והוסיפה קטלוג דיגטלי חינם (בעל שפה חזותית שונה אך עם אמירה דומה), עיצוב גרפי סביבתי (שלטי הדרכה במעליות ובקומות) המציג אותם באור מודרני/עכשוי, מקצועי (הדרכה מלווה להיתמצאות). ואילו בצלאל השקיעו מאוד בקמפיין טלויזיוני/מודפס מרשים, מפות התמצאות ופוסטרים תמציתיים על התערוכה (שני האחרונים לא פרקטיים). האמירה העומדת מאחורי המערך הגדול:

יובל סער בכתבתו תערוכות סוף שנה 2006 :

”בהזמנה של בצלאל יש אמירה קצת יותר מעמיקה לגבי מה זה אומר סוף שנה, לאיפה בדיוק רוצים כולם להגיע מכאן, העומס והתחרות לקבל מקום טוב ביציאה מהמוסד וכן הלאה“ .

• החלל וההעמדה

גלריה שרייבר היא חלל מעולה לתצוגה (ייעודי). האור הטבעי על עבודות האופנה, הגובה והמרחק שהתאפשר מהיצירות הגרפיות הגדולות והמרפסת להצגת עיצוב במה מצהירים על יד אוצרותית מיומנת המעניקה כבוד ומרחב ליצירות. אך הגימורים חסרים ( טלוויזיות נמוכות, שמות היוצרים). נקודת החוזק המשמעותית של התערוכה נבעה מהעירבוב התחומי בהעמדת היצירות. דרמה נוצרה במעבר משמלה לכרזה לסוס נדנדה ולמקרן. הצופה אינו מתעייף מהחידושים ומההפתעות בגלל השוני של המדיום. שנקר במסורתה הציגה בכל קומה את המסגרת הלומדת בה. עושר ויזואלי (לעיתים רב מידי) על קירות מבריקים, ניצול חלל מירבי למרות אי כשירותו המשוועת למוזיאליות. הנקודות המרשימות בתערוכה היו כיתות בעלות נושא משותף (אפריקה, כלי קפה) בגלל הערך המוסף של היצירתיות האישית הנובעת מעבודה עם נושא זהה. עיצוב הכיתות עצמן תרם לחוויה ואף הכתיב מראה בין לאומי.

יניב יהודה אייגר מחדשות התרבות של אתר nrg / מעריב מתאר את התערוכה בבצלאל:

“ התוצר הסופי קטסטרופלי. מבוכים צרים מעוררי קלסטרופוביה של מחיצות גבס ועליהן תלייה רשלנית של עבודות, עמדות מוניטור אזוטריות ונטולות אינטימיות לצפייה ביצירות וידאו ( אלו שהוקרנו על הקירות הרעועים בחדרונים הצרים פשוט נרצחו לאור פלורוסנטים), והכל בתוך מבנה מופקר שהוא כולו בבחינת מצגת מפוארת לעליבות קרתנית שאין לה גבולות ”.

יובל סער בכתבתו בצלאל 100 טרמינל 1 מוסיף:

“ הפיזור של המחלקות לאורך כל החלל לא עושה חסד עם המבקר שמנסה להבין מאיפה להתחיל, לאיפה ממשיכים, ואיך לכל הרוחות יוצאים מהמבוך הזה. אני חושב שהחלל יכול להיות חלל תצוגה מעניין אבל לצורך תערוכה הרבה יותר קוהרנטית שתנסה להגיד משהו על החלל, על הזכרון הקולקטיבי שהוא נושא עימו, ותשתמש בעבודות שנעשו במיוחד עבור החלל הספציפי הזה ולא תערוכה שתשתמש בו כדי ליצור גימיק שבינו ובין העבודות אין כלום. ”

• הבוגר

ארטיק 8 מצליחה לעמוד במשימתה המרכזית בהצלחה מרובה. לכל יוצר ניתנה במה מתאימה המצליחה לבדל אותו מהיוצרים האחרים. בעמדת כל יוצר נוצר חלל פרטי המקל על ההתרשמות מהעבודה ובנוסף מתקיים חלל מוזיאלי כללי המייצג את המעמד. שנקר לעומת זאת מסתייעת באלמנטים הקיימים של כיתות הלימוד בכדי ליצור מרחב אישי לכל בוגר. בחלק קטן מהכיתות לא היה ברור הגבול בין היוצרים אך הייצוג נשאר מקצועי תמיד. בתערוכת סוף השנה של בצלאל היה קשה עוד יותר להבין מול איזו עבודה אתה נמצא ולאיזו מחלקה היא שייכת. גם קירות הגבס שהוקמו במיוחד לא הותאמו לבוגרים המציגים.

יובל סער בכתבתו בצלאל 100 טרמינל 1 מסכם:

”מסכנים הסטודנטים שנאלצו להציג שם את העבודות שעליהן הם עבדו כל כך הרבה זמן. החלל הוא כל כך לא קומניקטיבי וכל כך מסורבל, כל התפאורה של הדיוטי פרי, עמדות הדרכונים ושערי העלייה למטוס, אי אפשר להתרכז בעבודות”.

סיכום
תערוכות בוגרים הן אירוע תרבותי רב השפעה בקהילה. מיטב הבוגרים והמוסדות מסיימים תקופה מפכחת ורצונם להוכיח. הבוגרים להעיד על מרכולתם והמוסדות - על תדמיתם. ארטיק 8 מיטיב להידמות לתערוכה. החלל עובד בשילוב עם הגיוון של היצירות ליצירת תחושה הצטיינות עיצובית ישראלית. שנקר מצליח לבטא תצוגה מעוצבת טוב של עיצוב מקצועי ועכשווי. התצוגה המהוקצעת על אף החלל הלא ייעודי יוצרת הבטחה לתרבות בהתהוותה. בצלאל מנסה להעיד על חזון ,הובלה ותעוזה. השאיפות הגבוהות יוצרות לעיתים פוטנציאל לא ממומש ואף תחושת ניכור. התצוגה אינה מצליחה ללבוש אחידות וקוהרנטית והיד המכוונת מצטיירת כהורסת. הרעיון הנשגב בשילוב עם חלל בעייתי מאוד ואיכות תצוגה ירודה יוצרת לבוגרים תחושת אכזבה על לא עוול בכפיהם.

שילוב האלמנטים החזקים מכל תערוכה/תצוגה יוכל לטפח את המגמה החיובית באירועי סוף השנה. עירבוב מחלקתי בהעמדת היצירות, חללים בעלי נושא משותף, גיבוש אמירה לזהות התערוכה ובחירת החלל בהתאם, השאיפה לשלב מטרות חינוכיות, המקצועיות גרידא של התצוגה והחידוש הפירסומי/מיתוגי של האירוע יוכלו להעלות את תצוגות הבוגרים לכדי תערוכות עיצוב לאומיות.

]]> http://www.digitalexploring.com/blog/archives/28/feed/