הארות דיגטליות..

1. הקפאת הפעילות במגזר הפרטי – העבודה עם מגזר זה מכתיבה פעילות מרובה ( שעות פעילות, ימי פתיחה, טיפול ממוקד, אמצעי תשלום ) והינה הכי פחות רווחית. הלקוחות הנמנים עם מגזר זה הם מעטים ומתמעטים. יש להקפיא את הפעילות עם מגזר זה עד הטמעת תהליכי העבודה עם המגזרים האחרים.

2. תערוכות בלבד - העבודה עם מספר מועט של תמונות ללקוח הינה לא משתלמת. יש ליצור תערוכות של 5,10,15,20  תמונות. העבודה עם חבילות יעודיות תקל על הכנתם, שיווקם והובלתם של התערוכות. יש ליצור בנק תערוכות בתחילה ולא בנק יצירות.

3. תקופת ההשכרה – ההשכרה לתקופה של שנה מקשה על רענון האוסף ועל קשר עם הלקוחות. יש לקצר את תקופת ההשכרה לחצי שנה .

4. הובלה – נושא זה הינו הבעייתי ביותר כיום בפעילות הספרייה. אי מתן שירות זה מרחיק קהל גדול של לקוחות ומצמצם את פעילותה. יש לחדש שירות זה וליצור יום הובלה מרוכז לכלל הלקוחות.

5. החלפת יצירות – קהלי היעד המתוכננים ( עסקי ומוסדי בלבד ) השוכרים את התערוכות אינם מנצלים את שירות החלפת התמונות בזמן ההשכרה ( שנה ) ולכן יש לבטל זאת. יש לבטל את אופציית ההחלפה. אךבמקרים חריגים לאפשר למעוניין בכך .

6. מרכז ופריפריה – אי הבהירות בנושא זה מקשה על אכיפתו. יש להחליף מינוח זה ל ( אזור עדיפות א’, ב‘ ) ולייחס אותו למגזר המוסדי בלבד .

7. אוצרות – במצבה הנוכחי של העמותה אין ביכולתה לקיים משרת אוצר הבית. יש לקבוע נהלים לאצירת תערוכות מהאוסף ולאפשר זאת לקהל הרחב על ידי מיקור חוץ.

8. הגראפיקה הישראלית – התעניינות בהדפסים שככה עם חלוף הזמן וכיום מוצר זה אינו מבוקש עוד. יש להרחיב בדחיפות את יריעת האוסף ולכלול בו גם עבודות עיצוב גרפי וצילום סטילס.

9. סניפי העמותה – גופים אלו ( ירושלים וחיפה ) אינם כפופים לסניף הראשי. יש לבנות מודל בו עיריות וגופים ממלכתיים יכולים לרכוש חלק מהאוסף ולפתוח יוזמות מקומיות בתחום האמנות אך ללא זיקה לעמותה.

10. ציוד העמותה – כל הציוד והמיחשוב בעמותה ישנים ומקשים על תפקודה השוטף. יש לרענן אותם, להיפטר מציוד ישן ולא פונקציונלי ולרכוש ציוד נאות לשימוש מתקדם וחסכוני.

תגובה אחת